בקשה לאכיפת קיום צו על פי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט היא הדרך הנכונה.
לאחרונה משרדנו רשם הצלחה לא מבוטלת כאשר כבוד השופט נבון רז בהחלטתו מיום 30.11.2022, בתיק מס' 28849-09-21 (שלום ת"א) הורה על הפעלת סנקציה על פי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט נגד שלושה משיבים הוציאו מחזקת המחזיקה נכסים משועבדים – שלושה יהלומים יקרי ערך – ובכך הפרו צו מניעה שניתן נגד המחזיקה.
ראוי לציין כי במקרה דנן הסנקציה על פי הפקודה הופעלה לא רק נגד הצדים שנגדם ניתן צו המניעה אלא גם נגד צד ג', שצורף להליך על פי הפקודה לבקשתנו, ובית המשפט השתכנע כי גם הוא אחראי על הפרת הצו השיפוטי.
בית המשפט הטיל על המחזיקה קנס בסך 15,000 ₪ והורה לכל המשיבים להחזיר את היהלומים למקום שמירתם על פי צו המניעה, תוך 30 יום, והיה ולא יוחזרו היהלומים במועד זה, הטיל בית המשפט על כל שלושת המשיבים קנס בסך כולל של 24,000 ₪ לחודש (8,000 ₪ לכל משיב), עד להחזרת הנכסים המשועבדים נושא צו המניעה למקום שמירתם.
הואיל ועל פי הלכה פסוקה בתי משפט יזקקו להליכי ביזיון לפי הפקודה רק במקרים בהם אין דרך אחרת לכפות ציות לצו שיפוטי וכאשר הסנקציה אינה מהווה אלמנט ענישה אלא אכיפה "צופה פני עתיד" הרי שבמקרה בו מדובר בהפרה שהיא פעולה חד פעמית – הוצאת נכס מחזקת המחזיק – הפעלת האכיפה על פי הפקודה אינה משימה פשוטה. אך כאשר הוכחנו לבית המשפט כי בעל תפקיד בתאגיד מתנערים מאחריותו על ידי "עצימת עיניים" ובני משפחה מבצעים פועלות פיקטיביות בין תאגידים השייכים לבני המשפחה במטרה להעלים את הנכסים, השתכנע בית המשפט כי במקרה שלפניו ראוי ונכון לכפות באמצעות סנקציה על פי הפקודה ציות לצו שיפוטי על מי שמפר אותו באופן בוטה.