צוואות על פי הדין הפולני

הדין הפולני מבדיל שתי קבוצות הצוואות: צוואות רגילות (סעיפים 949 -951 ק.א) וצוואות מיוחדות (סעיפים 952 – 958 ק.א), אותן ניתן לעשות אך ורק בנסיבות מיוחדות.

1.6.3 צוואות רגילות

צוואות שנערכות בסיבות רגילות של חיינו הן:

• צוואה בכתב יד (הולוגרפית)– סעיף 949 ק.א
• צוואה בפני נוטריון – סעיף 950 ק.א
• צוואה בפני רשות – סעיף 951  ק.א
• צוואה בכתב יד היא צוואה אשר נכתבה על ידי המצווה בכתב ידו, נחתמה על ידיו ויש עליה תאריך. העדר תאריך אינו גורם לאי תקפות צוואה כל עוד אין ספק באשר לכשרות המצווה לעשות צווה ו/או באשר ליחס בין מספר צוואות (איזו מהן מאוחרת). נוסח הצוואה בכתב יד אינו מוגבל ולמעט דרישת עריכת בבכתב יד עם חתימה ותאריך אין דרישות נוספות. כל מסמך גם אם אין הוא נושא כותרת "צוואה", אך מביע את רצונו של אדם מה לעשות ברכושו אחרי פטירתו, נכתב על ידיו, נחתם ונעשה בכוונה לצוות (cum animo testandi ) היא צוואה בכתב יד. נקבע בפסיקה (פ"ד SN מיום 28.04.1973 III CZP 78/72) כי גם מכתב אשר הופנה לאחר יכול להוות צוואה אם הוא עונה לתנאים הנ"ל של צוואה בכתב יד.

בפסק דין אחר (פ"ד SN מיום 23.04.1960 3 CO 8/60) אלך בית משפט עוד צד אחד וקבע כי גם מכתב אשר נחתם שלא בשמו של המצווה אלא בדרך המצביע ליחס בין המצווה לאדם אליו מופנה המכתב (כגון:"אביך") הינו צוואה בכתב יד תקפה. כמובן יש לבחון כל מקרה לגופו. למבחן עומדים יחים מיוחדים בין המצווה לבין אדם אליו מופנה המכתב, האם הוראות צוואה הן חלק בלתי נפרד מהמכתב או שהן מהווה למשל מסמך נוסף שצורף למתכת.

באשר לחתימה על צוואה בכתב יד, החתימה חייבת להיות חתימתו של המצווה, אשר נעשתה בכתב ידו. אין להטביע חותמת או כל תחליף אחר. אומנם החוק אינו קובע איפה מקום לחתימת המצווה, אך מהפונקציה של החתימה – אישור את מה שנכתב, החתימה צריכה להיות בסוף המסמך. במקרה והחתימה מופיעה במקום אחר, הצוואה תקפה אך ורק אם קשר בין החתימה לבין תוכן הצוואה אינו מוטל בספק, ראה פ"ד SN מיום 5.06.1992 –  IIICZP 41/92

תאריך. הקוד האזרחי בניגוד להוראות חוק הירושה אשר קדם לו, אינו כולל הוראות מדויקות באשר לתאריך. נוכח זאת לאור הורות סעיף 949 פסקה 2 ק.א הקובעות כי העדר תאריך אינו גורם להעדר תוקף של הצוואה, כל עוד אין ספק שמצווה היה כשיר לעשות צוואה, יש לקבל עמדה כי אין נפקא מינה הן למקום בו מצוי התאריך והן לאופן בו הוא צוין, למעט מקרים בהם בשל העדרו או אי דיוקו של התאריך לא ניתן לקבוע האם המצווה היה כשיר לצוות, או מה הוא יחס בין צוואות שונות (צוואה קומת ומאוחרת) או מי הם יורשים.

ניתן כמובן לרשום תאריך מלא הכולל יום חודש ושנה, אך ציון חודש ושנה בלבד או עונת השנה (סתיו 2000) הינם מספיקים אלא אם קיימת צוואה אחרת נושאת כדוגמה תאריך 15.10.2000 ובכך לא ניתן לקבוע איזה מהן נעשית מאוחר יותר. נערכה צוואה בכתב יד ללא תאריך או תאריך אינו מדויק ואדם הוכרז כפסול דין, לא ניתן לקבוע האם בעת עריכת הצוואה היה כשיר או פסול דין.

נכתב בצוואה – כל נכסי יחולקו בין ילדי ותאריך אינו מדויק ובסמוך למועד הנקוב בצוואה נולד למצווה עוד ילד, ספק האם צוואה נערכה לפני שהוא נולד או לא.

השאלה, האם במקרים אלו הצוואה אינה תקפה או שכן ניתן להוכיח את התאריך המדויק של עריכתה ובכך להשאיר אותה בתוקף. חלק מהדוקטרינה גורס עמדה קיצונית (GWIAZDOMORSKI חוק הירושה 1985 ע' 98) כי צוואה כזו אינה בתוקף גם אם קיימות הוכחות למועד מדויק לעריכתה. בית המשפט העליון קיבל פרשנות ליברלית יותר וקבע כי תאריך עריכת צוואה בכתב יד ניתן להוכיח באמצעות כל ההוכחה קבילה בהליך משפטי [פ"ד SN מיום 30.09.1971 III CZP 56/71]

השאלה הרלוונטית מזווית ישראלית היא, האם חייב להיות תאריך גרגוריאני או שמה ניתן גם לציין על גבי צוואה תאריך עברי. התשובה היא, כן ניתן לציין תאריך עברי. תאריך צריך להיות אמיתי וניתן לזיהוי, ולכן אין מניעה לסמנו לפי לוח העברי, אשר מאפשר לקבוע מועד מדויק של עריכת הצוואה.  טעות סופר בכתיבת התאריך אינו גורמת לאי תקיפות צוואה, כגון שנת 1099 במקום 1999.

נוכחות צדדים שלישים. צדדים שלישים יכולים להיות נוכחים בעת עריכת צוואה בכתב יד אף אינן יכולים להשפיע על המצווה. הם יכולים לסייע למצווה באופן טכני, כגון להתנסח באופן ברור, אך אסור שישתתפו בהליך כתיבת הצוואה.

מחיקות ושינויים בצוואה בכתב יד. מצווה יכול תוך כדי כתיבת הצוואה למחוק חלקים ממנה, לתקן וכיו"ב, כל עוד שלאחר סיום ממלכת הכתיבה חתם על הצוואה. תוספת לצוואה אשר נעשתה לאחר חתימתה היא בעצם צוואה חדשה והיא חייבת חתימה נוספת או לפחות יציין תאריך עשית השינויים.

• צוואה בפני נוטריון

סעיף 950 ק.א קובע שניתן לערוך צוואה בשטר נוטריוני ואינו קובע הוראות נוספות בעניין ובכך יש להחיל על עריכת שטר צוואה את הוראות כלליות של חוק הנוטריונים מיום 14.02.1991 (Dz U Nr 22/91). לפי כך, הצהרת המצווה צריכה להינתן במשרדו של נוטריון או במקרים מיוחדים (המצווה אינו יכול להגיע למשרד עקב מחלתו) במקום הימצאותו של המצווה. על הנוטריון לקבוע ככל שהדבר ביכולתו, האם המצווה הינו כשיר ואם הוא מבין אופן ותוכן הצוואה וכי זאת רצונו. יצוין כי אישורו של נוטריון בדבר שפיעתו וצלילות דעתו של המצווה, לא יכולה לבוא במקום או נגד חוות דעת מומחה. אין מחובתו של נוטריון לציין בתוכן הצוואה הערה בדבר מצב בריאותו של המצווה. כמו כל שטר אחר גם צוואה צריכה להיות חתומה על ידי עושה הפעולה (מצווה) ועל ידי נוטריון. מצווה חותם בפני נוטריון. חתימה צריכה להיות בשם מלא או לפחות מראשי תיבות. אדם אשר אינו יודע לכתוב מטביע את סינן האצבע.

לצוואה בפני נוטריון מספר יתרונות. ראשית משתתף בה אדם בעל השכלה משפטית אשר יכול לסייע למצווה להביע את רצונו. שנית, משקל ראיתי של צוואה כזו הוא כמסמך ציבורי.

צוואה בפני נוטריון יכול לעשות גם אדם מוגבל או נכה, עבר, חירש, אילם או אדם שאינו דובר שפה פולנית . במקרה כזה על הנוטריון להסתייע במומחה (מתורגמת, דובר שפת הסימנים וכיו"ב), אשר יאפשר לנוטריון להבין את רצונו של מצווה לקבל את הצהרתו..

• צוואה בפני רשות.

צוואה בפני רשות מכונה גם צוואה אלוגרפית מוגדרת בסעיף 951 פ"ס 1 ו- 2 ק.א. מצווה מצהיר את רצונו האחרון בפני איש נושא תפקיד (בעל סמכות) ובנוכחות לפחות שני עדים. עקב שינויים רבים בשיטת חלוקה אדמיניסטרטיבית בפולין, נוסח סעיף 951 ק.א שונה פעמים רבות וניסוחו האחרון נקבע לפי תיקון סעיף 102 של חוק בחירה ישירה של ראש העיר, ראש מועצה המקומית ((DZ.U 65.7.38, לפיו בעל סמכות הוא ראש הכבר (וויט) ראש העיר (burmistrz  או  prezydent), ראש מחוז (starosta או marszalek wojewodztwa), מזכיר העיר או מחוז ומנהל משרד רישום האוכלוסין (USC ).

הצהרתו של המצווה תירשם בפרוטוקול אשר ייקרא בפני המצווה בנוכחות העדים וייחתם על ידי המצווה ועל ידי בעל סמכות ועל ידי שני עדים. אם מצווה אינו יכול לחתום יש לציין זאת בפרוטוקול ולפרט את הסיבה לכך.

החוק אינו מאפשר לחירשים ואילמים לערוך צוואה בפני רשות (סעיף 951 פסקה 3), וזאת נוכח העדר יכולתם להצהיר את רצונם ולשמוע פרוטוקול. הקראת הפרוטוקול בא על מנת לאפשר למצווה ולכל הנוכחים להשוות בין הצהרתו של המצווה לבין מה שנרשם ולהבטיח כי ההצהרה תירשם בשלמותה ובאופן מדויק.

החוק קובע מספר מינימאלי של עדים לשנים, אך יכול להיות מספר רב יותר.  כל העדים יחד חייבים להיות נוכחים בעת מתן ההצהרה, עריכת הפרוטוקול והקראתו. בעל סמכות ממלא תפקיד דומה לתפקידו של נוטריון. עליו חובה לוודא ככל שביכולתו שמצווה כשיר לעשות צוואה, שהוא מבין את משמעות הפעולה המשפטית אותה הוא עושה ושזה רצונו החופשי. נכוחות העדים אמורה להבטיח כי הצהרתו של מצווה תירשם ללא שינוי או שיבוש כלשהו. אין להקריא למצווה פרוטוקול אשר נערך קודם לכך. מתן הצהרה בעל פה בפני רשות הוא מהותה של צוואה אלוגרפית.

בפרוטוקול חייב להיות תאריך וחתימות. הואיל ומדובר במסמך רשמי תאריך צריך להיות מלא, לכלול את היום, חודש ושנה.

עצם רישום הפרוטוקול הינה פעולה טכנית ואין חשיבות מי רושם אותו. פרוטוקול יכול לרשום בעל תפקיד, אחד מהעדים או אדם אחר. מכן, על אדם רושם פרוטוקול אינם חלות מגבלות החלות על העדים.

על בעל התפקיד חלות אותן מגבלות אשר חלות על עדים לצוואה. למגבלות החלות על עדי צוואה נדגיש מספר משפטים בסיף פרק זה.

צוואות מיוחדות

בנסיבות מיוחדות ניתן לעשות צוואה שלא בדרך רגילה. הדין הפולני מכיר במספר צוואות מיוחדות.

צוואה בעל פה – סעיף 952 ק.א

צוואה שנערכת בעת נסיעה בעונייה או במטוס סעיף 953 ק.א

צוואות צבאיות – סעיף 954 ק.א.

צוואה מיוחדת פג תוקפה עם חלוף שישה חודשים מיום בו תמו אותן נסיבות מיוחדות אשר בגינן נערכה צוואה מיוחדת ולא צוואה רגילה, אלא אם המצווה נפטר קודם לכך. תקופה בה אין למצווה אפשרות לערוך צווה רגילה אינה נספרת במניין התקופה של שישה חודשים (סעיף 955 ק.א).

תוקפן של צוואות מיוחדות מוגבל משום שבשל הקלה בשמירה על נתאים פורמאליים, בהם צריכה לעמוד צוואה מיוחדת לעומת צוואה רגילה, קיים חשש שרצונו החופשי ושיקול הדעת המלא של המצווה לא הובטחו כראוי.

חשוב לציין כי הדין הפולני אינו מכיר צוואה הדדית בין בני הזוג ו"מין צוואה" לטובת ידוע בציבור המוכרות בדין הישראלי.